עברית  |  English  |  Česky  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


דף הבית >> גטו טרזיינשטאט >> כתבות, מאמרים ומחקרים >> דב ברנע - עבודת הנוער [1988]
 

"התמודדות ללא נשק" - יום עיון - בית טרזין - 10/12/1988

מטרת מעצבי תנועת הנוער הייתה להעביר את דור השואה תוך הקטנה עד כמה שניתן, של הנזקים הנפשיים ‏והחינוכיים וזאת על ידי :‏
‏* פיתוח אחריות יהודית משותפת.‏
‏* הכנה לחיי עבודה בארץ ישראל.‏
בראש תורתם של אנשי מכבי הצעיר עמד האידיאל של עבודה פיסית. המטרה הייתה ליצור פירמידת ‏תעסוקה, הפוכה מזו שהייתה מקובלת אצל היהודים לפני פרוץ המלחמה. הפירמידה פרושה היה יצירת ‏בסיס רחב של עובדי כפיים ועובדי חקלאות. עובדים אלו היו אמורים להיות הבסיס לעליה ולהתיישבות ‏בארץ ישראל. ‏
פלוגות הנוער נשאו שמות כמו "הבאים", "נגיע", "השומר", "במעלה", שמות המרמזים על המטרה – ארץ ‏ישראל.‏
קמו עשרות סניפים של התנועה הציונית שבאו להושיט עזרה והדרכה לתנועות הנוער.‏
פעילות תנועות הנוער המשיכה גם בין כתלי הגטו. מנהיגי הדור הצעיר היו בני 20-25 והם עיצבו את חייהם ‏התרבותיים – ערכיים של בני הנוער. ‏
המנהל העצמי בגטו היה מחולק למחלקות שונות ביניהן מרכז העבודה והמחלקה לטיפול בנוער.
 (בראשה ‏עמדו ד"ר אוסטרייכר (‏Dr.Oesterreicher‏), פרדי הירש ואחרים).‏
תפקידי המחלקה לנוער היו :‏
‏* טיפול בחינוך והוראה, איתור כוחות הוראה (שהייתה בלתי לגלית).‏
‏* טיפול סוציאלי – שיפור תנאי התזונה, ביגוד, טיפול בבעלי הפרעות נפשיות.‏
‏* ניהול פנימיות.‏
‏* ניהול העבודה שהיוותה יחידת ביניים בין מרכז העבודה והמחלקה לנוער (יחידה זו נוהלה ע"י דב ברנע).‏
עבודת הנוער היומית :‏
בהגיע טרנספורט הודפסו רשימות שמיות, תאריך לידה, מקום מגורים. המחלקה לעבודת הנוער קיבלה ‏רשימות אלו והוציאה רשימות של חייבי גיוס לעבודה. לשכת העבודה לנוער הייתה גוף מקביל ללשכות ‏העבודה למבוגרים וארגנה קבוצות עבודה מכמה סוגים :‏
‏* קבוצות עבודה בגינות הנוער, על סוללות חומות הגטו גידלו הילדים גידולים שונים (ירקות בעיקר) ועבדו ‏בהדרכת מדריכים חקלאיים.‏
‏* בי"ס לחניכים במתכונת המוכרת גם כיום. נערים שעבדו במקצוע מסוים למדו יום בשבוע תיאורית ‏המקצוע. אורגן בגטו בי"ס לחניכים והמסיימים קיבלו תעודות שאפילו הוכרו מאוחר יותר ע"י הצ'כים.‏
כל בני הנוער זכו לחינוך, למסגרת הוראה שהייתה בלתי לגלית. החינוך היה רצוף בדילמות יומיומיות, ‏סתירות בין ערכים שונים. לדוגמה : חינוך לאמת, צדק, יושר מחד ומאידך פעילות במחתרת, עידוד הילדים ‏‏"לסחוב" מצרכים וכד'.‏
דב ברנע מעלה בסיום הרצאתו את השאלה : מה סוד ההישרדות של בני הנוער, האם הבסיס החינוכי ‏שניתן להם בגטו טרזין סייע להם לשרוד ?‏



לייבסיטי - בניית אתרים