עברית  |  English  |  Česky  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


דף הבית >> גטו טרזיינשטאט >> כתבות, מאמרים ומחקרים >> פטר ארבן - יוגנדפירזורגה [המחלקה לטיפול בנוער]‏
 

 

יוגנדפירזורגה [המחלקה לטיפול בנוער] - Jugendfürsorge
 
פטר ארבן  - ינואר 2011
 
 
הכנו רשימה זו לפני כ-20 שנה בזמן שניצולי שואה רבים עוד השתתפו בכנס השנתי שלנו בכל חודש מאי; שם תליתי את טיוטת הרשימות על לוח המודעות וכולם תיקנו והשלימו אותן. אני גם בדקתי עם טרזינסקה איניציאטיבה [Terezinská iniciativa‎] בפראג והרשימות מקובלות על כולם. אני מאמין שאין מה לשנות בהן; במיוחד מקומות העבודה נרשמו בדיוק.
חשבתי שמחובתי לפרסם את הנושא שוב.
ולעניין:
על גטו טרזין נכתבו כבר ספרים רבים עם תיאורים מדויקים של החיים שם; כאן ברצוני רק להדגיש בקיצור את תיפקודם של המדריכים שפעלו במסגרת המחלקה לטיפול בנוער. היה זה בעיקר פרדי הירש אשר (כמו גם אחר כך בצריף הילדים בבירקנאו) הביא לידי ההצלחה ההיסטורית של אותם אידאליסטים מעטים אשר הקדישו את כל מרצם, תודעתם וחריצותם לחינוך הנוער שהופקד בידיהם, כדי לחנכם ככל האפשר בבריאות, לאידאלים הומניסטיים וציוניים וכן להעניק להם קצת ידע אשר בחיים רגילים מסופק בבית הספר ובבית. ככלל ידוע איך והיכן הם פעלו, זה תואר לעתים קרובות ולא אחזור על כך.
בתחילה נוסדו בתי הנוער ולכל אחד מהם נקבעו מדריכים – אלו עשו כל שאפשר למנוע מהנוער לסבול יתר על המידה מהיותם כלואים ומהפרידה מההורים. במיוחד העבודה בגני הירק הייתה לברכה; עבודה באויר הצח, אפשר היה גם להוסיף במקום קצת ויטמינים לתזונה – וכולם חזרו אל המעונות במצב רוח טוב.
הנוער המבוגר יותר נשלח לעבודה על ידי ה- יוגנדאינזץ [יחידת שיבוץ הנוער-Jugendeinsatz ‎] לבתי המלאכה בגטו (במקצועות שונים) ולמאפיות – שם בנוסף ללימוד מקצוע גם קצת מהתוצר תרם לקיומם ואף לבריאותם. אני יכול להעיד שכולם יצאו לעבודה ברוח טובה, לעתים תוך שירת שירי קברט מהגטו. מעולם לא התלוננו.
הייתי יכול להמשיך כאן עם פרטים רבים, גם על היחסים המצוינים בין החניכים והמדריכים, אך דבר אחד היה משותף לכולם: על אף המציאות הקשה, הם לא סבלו כפי שסבלו הוריהם ואסירים מבוגרים אחרים; עבור אלו השהיה בגטו הייתה קשה מנשוא.
ברצוני להוסיף כמה מילים על ה-פרייצייטגשטלטונג [עיצוב הפנאי - Freizeitgestaltung ‎], שם אנשים (גם הם נזכרים ברשימות) יצרו אוירה שעזרה להרים את המורל; גם זה הוסיף לבריאות. ולבסוף – לא לשכוח, כדורגל שימש לא רק כספורט ליחידים כי אם הוא הביא לידי מפגש של אלפים צופים ונתן להם קצת אושר ושמחה – וגם תוכן לעיתוני הנוער ולשיחות בגטו.
לעולם לא אשכח את יחסי החברות שם – ואת המדריכים שהיו נושאי הרוח הבריאה.
  


לייבסיטי - בניית אתרים