עברית  |  English  |  Česky  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


דף הבית >> ארועים >> אירועים שהיו >> 2011 >> 2011-11-24 ציון 70 שנה להקמת הגטו
 

27 נובמבר 2011
 
 
 
בית טרזין קיבל הכרת מדינת ישראל כמוזיאון מוכר ה- 54 במדינה
 
"בעקבות מאמצים שנעשו במשך  שנים קיבל, בימים אלו, בית טרזין את הכרת מדינת ישראל כמוזיאון המוכר ה- 54 במדינה והשלישי המוכר בנושא השואה". – דברים אלה אמר מנכ"ל בית טרזין, עודד ברידא, באירוע לציון 70 שנה לגטו טרזיינשטאט, שנערך במוזיאון הפלמ"ח בת"א, במעמד שר החינוך גדעון סער.
עוד אמר ברידא כי המוזיאון, שנמצא בקיבוץ גבעת חיים איחוד בעמק חפר, רואה כאחד מאבני היסוד שלו את השתלבותו במרקם החיים במועצה, כשמטרתו היא לשמור על סיפורו הייחודי של גטו טרזין והנחלתו מדור המעבר לדור הצעיר.
שר החינוך, גדעון סער, עמד על ייחודו של גטו טרזין שהיה מודל לקיום חיים אנושיים בתנאים בלתי אנושיים, תוך קיום חיי תרבות וחיי רוח אינטנסיביים. רוח זאת, לדבריו, ניצחה את מאמצי טישטוש הזוועה והכחשת השואה.
"ראש המועצה האזורית עמק חפר, רני אידן, בן לשורדי גטו טרזין ומחנה ההשמדה אושוויץ, שעמד במשך מספר שנים בראש קבוצת דור הבנים אמר:
בעיקר אני מלא סיפוק על כי זכיתי כראש מועצה להיות שותף להפיכתו של בית טרזין לאבן מאבני הראשה של המועצה האזורית עמק חפר ומהמובילים בארץ מבין המוסדות מסוגו. כמקום המארח את נוער עמק חפר ונוער מכל רחבי מדינת ישראל ללימוד נושא השואה ומקנה לו את אותם הערכים שאיפשרו לתושבי הגטו לשמור על צלם אנוש בתוך ים הרשע, ונתנו את תעצומות הנפש לשורדים להגיע לארץ ולבנותה".
עוד נשאו דברים יו"ר ארגון יוצאי מרכז אירופה, ראובן מרחב, יו"ר הקרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין, פרופ' אלי לונטל ונציג השורדים, מרדכי לבני, שבדבריו המרגשים עמד על הסכנה שסיפורו של גטו קטן שכזה יישכח וביקש לשמור על קיומו של בית טרזין ולהעביר את מורשתו לדור הצעיר.
בחלק האומנותי עלה מופע מוזיקאלי בשם "טרזין העיר כאילו" בו הוצגו קטעי קברט מחומרים שנוצרו בגטו, שחודשו ועובדו ע"י זמרים משתתפי סמינר "היסטוריה, מוזיקה וזכרון" שנערך בקיץ בבית טרזין.
בית טרזין, מוזיאון המנציח את גטו טרזיינשטאט, עסק השנה  בנושא מופעי הקברט בגטו, במסורת המרכז אירופאית. יוצרים ומבצעים יהודים מקברטים מפראג, וינה וברלין מצאו עצמם נשלחים לגטאות ומשם למחנות הריכוז וההשמדה. באחד מהם, גטו טרזיינשטאט (טרזין, צ'כיה) מצאו מקום להעלאת מופעי קברט, תחת התנאים הנוראים, המצוקה, הרעב ואיום הטרנספורטים למזרח.
 
בגטו הועלו כמה הפקות רוויו סאטיריות, שהתקיפו לעתים באומץ את ההנהלה היהודית ואת התנאים הבלתי אנושיים בגטו. קארל שוונק, הצ'כי, הקים את הקברט הראשון, כתב, הלחין וביים הצגות ומופעי רוויו בהשתתפותו, ביניהם: "כרטיס האוכל האבוד", "לחיי החיים" ו"רוכב האופניים האחרון". מאוחר יותר, הקים גם קורט גרון,   יליד ברלין,
קברט סטירי שהעלה את המחזה המוזיקלי "קארוסל" בביצוע תזמורת  הג'ז בגטו, הגטו סווינגרס  למוסיקה של מרטין רומן.
 
יש לציין כי במקביל מעלה תיאטרון הקאמרי את המחזמר "קברט" המספר את סיפור היוצרים שרובם סיימו את דרכם בטרזין ובמחנות ההשמדה, לא לפני שהשאירו את מורשתם לדורות הבאים.שיתוף פעולה בין בית טרזין לתיאטרון הקאמרי מעלה שנית את המופע במסגרת התיאטרון בשבוע יום השואה תשע"ב
 
האירוע בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים, משרד החינוך, משרד התרבות והספורט, ועידת התביעות, ארגון יוצאי מרכז אירופה, שגרירויות צ'כיה וסלובקיה, מועצה אזורית עמק חפר, התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה וחברת אולניק בע"מ.
 
 
 
 
 
 כתב: חיים אלטמן, דובר מועצה אזורית עמק חפר
 
 

הארוע במעמד שר החינוך, מר גדעון סער

"טרזיינשטאט – תחנה אחרונה ליהדות מרכז אירופה"

מופע של שירי הקברט שבוצעו בגטו
24.11.2011 , 18:00
מוזיאון הפלמ"ח, רמת אביב, תל אביב

 
בבוקר ה- 24 בנובמבר 1941, יצאו 340 גברים צעירים בדרכם מפראג לעיר המבצר טרזיינשטאט, לשמש כחיל חלוץ לרבבות יהודי הפרוטקטוראט כדי להקים שם, כך האמינו, "עיר יהודית", מעין "מקלט לילה" עד יעבור זעם. ב-4 בדצמבר 1941, יצאה  מפראג קבוצה נוספת של 17  גברים צעירים ו- ארבע נשים צעירות, בראשותו של יעקב אדלשטיין, שאמורה הייתה להיות ההנהגה היהודית העתידה של גטו טרזיינשטאט. אדלשטיין - שערב הנסיעה מונה על-ידי הגרמנים כזקן-היהודים של גטו טרזיינשטאט, האמין  כי הגטו שהוא עומד להקים, יציל לפחות חלק מיהודי בוהמיה ומוראביה מפני גירוש ל'מזרח'. לגרמנים, לעומת זאת, היו תכניות אחרות. כגודל התקוות, כך היה גודל הזעזוע: "כשננעלו מאחורינו בפעם הראשונה שערי הקסרקטין הבינונו שמתכוונים יותר לבית-סוהר מאשר לעיר יהודית".
 
לציון 70 שנה לפתיחת גטו טרזיינשטאט יתקיים מופע לשיקום הזיכרון של יהדות מרכז-אירופה – "טרזיינשטאט – תחנה אחרונה ליהדות מרכז-אירופה" - ב-24 בנובמבר 2011. האירוע ישא תרומה ייחודית לקשרי ישראל עם מדינות מרכז אירופה, בהעלאת תרומתה של יהדות זו לתרבות האירופית והזהות היהודית גם יחד.
 
"האדם נושא עימו את תרבותו", ועל כן, משגורשו אחרוני הקיבוצים היהודיים הללו  לגטו טרזיינשטאט, הגטו היחיד שהוקם במרכז-אירופה, הביאו לפריחה תרבותית בלב השאול, תחנתם האחרונה בטרם הכיליון.
 
פריחה תרבותית זו, גרמה לכך שבזיכרון הקולקטיבי של תקופת השואה מתקיימת במידה מסוימת עד היום, באורח פרדוכסלי, תדמיתו של גטו טרזיינשטאט, שתנאי החיים בו היו תקינים, בהתאם לתדמית שמערכת התעמולה הגרמנית ניסתה להציג. למעשה, שימש הגטו כמחנה ריכוז ומעבר, שפעל בפרוטקטוראט של בוהמיה ומוראביה מה-24 בנובמבר 1941 ועד  לשחרור ב- 8 במאי 1945. הגטו היחידי שנותר על כנו עד לתום המלחמה, כשמתוך כ-159,000 יהודים, בעיקר ממרכז אירופה,  שהועברו אליו, שרדו  כ-30,000.
 
המאבק לשמירת החיים, התרבות והזהות היהודית, נשא פרי. בתוך האבדון יצרו האסירים היהודים חברה ששמרה על ערכי האדם ועל צלם אנוש, כנגד מאמצי הגרמנים למחוק את  אנושיותם- להופכם למִסְפָּר- לְאַיִן.
 
בארוע תצוין תרומתה של התרבות היהודית להתפתחות הקהילות היהודיות במרכז-אירופה בפרט ולתרבות האירופאית בכלל, והתגובה היהודית מול השבר בקהילות היהודיות בגרמניה, באוסטריה, בצ'כוסלובקיה ובהולנד. זיקתם הגוברת לקהילה, ויצירת מסגרות אלטרנטיבות לשמירת התרבות והערכים: בספרות, אמנות, מוסיקה ותיאטרון, הרצאות וסמינרים, מסגרות חינוך, ספורט, תנועות נוער, מרכזי הכשרה והסבה מקצועית, כוננו במטרה: לִחְיוֹת אֶת הַיוֹם, שְמִירַת הַאֲנִי, מֵאַיִן.
 
 
ב 24.11.2011 יתקיים ערב מיוחד שמטרתו לציין את התרבות המרכז אירופאית של היהודים שמצאו עצמם בלית ברירה בגטו טרזיינשטאט, ועד לנשמת אפם האחרונה – עסקו בתרבות הזאת כמרכיב התנגדות למצבם הנואש.
 
לאירוע הזה יקראו כל ניצולי הגטו החיים בארץ ובחו"ל, עם דורות ההמשך, כביטוי של כבוד ליכולתם לשרוד את הזוועה ולהמשיך לבנות חיים בישראל לדורות הבאים.
 
 
 


לייבסיטי - בניית אתרים