המרכז החינוכי

טרזיינשטאט 1945-1941

בחודש נובמבר 1941 הוקם בעיר טרזין, 60 ק"מ צפונית-מערבית לפראג גטו. כ- 160,000 יהודים ממדינות שונות במרכז ומערב אירופה נשלחו לגטו במהלך 4 שנות קיומו. חרף המצוקות היומיומיות, הרעב, הצפיפות ואימת הטרנספורטים הצליחו אסירי הגטו ליצור חיי תרבות עשירים, הקימו מערכת חינוך עניפה ומערכת בריאות וביקשו ליצור גשר בין העולם ממנו נותקו באכזריות ובין מציאות הגטו שנכפתה עליהם. ההרצאה מספרת את סיפורו של הגטו ואת סיפורם של אסירי הגטו מצוקותיהם וגבורתם.

סיפורם של הזקנים בגטו טרזיינשטאט

"גטו הזקנים" הוא אחד השמות שניתנו לגטו טרזיינשטאט בניסיון לתאר את אחד מייעודיו- לכלוא בו את האוכלוסייה המבוגרת מגרמניה ומאוסטריה. ההרצאה מספרת את סיפורם של הזקנים בגטו: דרכי התמודדותם על מציאות הגטו והשפעתה וכן את סיפורה של מערכת הסיעוד והעזרה ההדדית שהוקמה בגטו הן על ידי ההנהגה היהודית והן על ידי אסירים שונים בגטו כדי לסייע ולתמוך בזקני הגטו.

תיעוד בסתר- סיפורו של גטו טרזין דרך אומנות

בגטו טרזיינשטאט פעלה המחלקה הטכנית-גרפית בה עבדו אמנים וציירים רבים. בפקודת הגרמנים, היה על האסירים להציג את תפקודו של הגטו לצרכי התעמולה הגרמנית. העבודה במחלקה הגרפית חשפה את האסירים שעבדו בה לאזורים השונים בגטו למציאות הקשה שנוצרה בו. לאחר שעות העבודה הרשמיות, תעדו האמנים בסתר את מציאות הגטו: תנאי המגורים, הרעב וחיפוש אחר אוכל, מצבם הפיסי של אסירי הגטו, המתנה לטרנספורטים, חיי התרבות ועוד ועוד. ההרצאה מספרת את סיפורו של גטו טרזיינשטאט דרך ציוריהם של אמנים רבים, מקצועיים ולא מקצועיים, שתיעדו את מציאות הגטו, תוך סיכון חייהם.

ליגה טרזין- ספורט ורוח האדם

בגטו טרזיינשטאט פעלה במשך כשנתיים ליגת כדורגל בה שיחקו אסירי הגטו. הכדורגל היווה עבור השחקנים והצופים מפלט ממציאות הגטו, מהדאגות ומהקשיים היומיומיים. ההרצאה מספרת את סיפורו של הספורט בגטו, את תפיסת עולמם של השחקנים ומארגני הפעילות הספורטיבית שדאגו להנחלת ערכים חינוכיים ושמירת השפיות והקשר עם העולם שאבד.

"חיים כאילו"- חינוך ומחנכים בגטו טרזיינשטאט

המחלקה לטיפול בנוער שפעלה בגטו טרזיינשטאט שמה לה למטרה לשמור ולהגן, ככל שניתן, על הילדים ובני הנוער בגטו. חלק מרכזי בפועלה של המחלקה היה הקמה וניהול של מעונות הילדים שהיוו מסגרת משפחתית וחברתית לילדים ולנוער בגטו. ההרצאה עוסקת בסיפורם של המחנכים בגטו ובוחנת את מטרותיו של החינוך באותה התקופה, הן מנקודת מבטם של הילדים ובני הנוער והן מנקודת מבטם של המחנכים ושל ההנהגה היהודית בגטו.

שברים שלמים- סיפורה של רות בונדי ז"ל

סיפורה של רות בונדי, ז"ל, סופרת, עיתונאית ומתרגמת, ילידת פראג, צ'כוסלובקיה. בצעירותה נשלחה לגטו טרזיינשטאט ומשם לאושוויץ-בירקנאו. עוד בטרם עלתה לארץ, החלה בעבודת תיעוד ואיסוף מידע היסטורי, עבודה בה המשיכה במשך כל חייה. בנוסף, עבדה במשך כ- 30 שנה בתחום העיתונות בישראל וזכתה בפרס סוקולוב לעיתונות. ההרצאה מספרת את סיפורה ופועלה באמצעות הטקסטים הרבים שכתבה במהלך שנות חייה.

נשים בגטו טרזין

הנשים, שהיוו חלק מהמארג האנושי בגטו טרזיינשטאט,  חוו את מציאות הגטו בצורה אחרת מזו של הגברים. שבירת התא המשפחתי שהתרחשה מיד עם הגעתם של היהודים לגטו השפיעה על הנשים ושינתה את מקומן במשפחה.

בגטו מילאו הנשים תפקידים שונים בין אם בהנהגה היהודית ובין אם מדובר בעבודות פיזיות יומיומיות שונות. הנשים היוו חלק בלתי נפרד מהחינוך של הילדים ובני הנוער בגטו, בפעילות תנועות הנוער, בפעילות התרבותית ובמערכת הבריאות והסיעוד שהוקמה בגטו. ההרצאה עוקבת אחר סיפורן ופועלן של הנשים בגטו באמצעות עדויות, יומנים, ציורים ויצירות שנכתבו ונוצרו בגטו על ידי נשים.

מוזיקה בטרזיינשטאט עם מוזיקאי ומנצח, דן רפפורט

המוזיקה הייתה כשמש מחייה עבור האסירים בגטו טרזיינשטאט. בתנאים קשים מנשוא של רעב,

מחלות ומוות המשיכו אסירי הגטו ליצור, לנגן ולשמוע מוזיקה והיא הייתה עבורם "מרד רוחני".

המוזיקאי דן רפופורט ידבר על עולם התרבות שנוצר בגטו טרזיינשטאט ויצור דיאלוג עם יצירות שונות שנכתבו, בוצעו בגטו.

התנגדות רוחנית בגטו טרזיינשטאט

הקרנת הסרט המקוצר "רקוויאם של התרסה" המספר את סיפור העלאת "הרקוויאם של ורדי" בגטו טרזיינשטאט בניצוחו של רפאל שכטר-מנצח מקהלות ופסנתרן יהודי רומני-צ'כי. לאחר הקרנת הסרט תתקיים הרצאה ודיון על רוח האדם כפי שבאה לידי ביטוי בדרכים השונות בהן התנגדו רוחנית אסירי גטו טרזיינשטאט.

"האוצרות הגנוזים" VIP (לקבוצה עד 15 איש)

 חשיפה בלעדית VIP, לפריט היסטורי מקורי מהארכיון שיש לו סיפור מיוחד.