המוזיאון

תערוכות המוזיאון

במוזיאון תערוכות המשולבות עם תוכניות חינוכיות והדרכת קבוצות. מבקרים בודדים יכולים לסייר באופן עצמאי בתיאום מראש.

תערוכה המבוססת על מוצגים מקוריים מתקופת הגטואת historical-exhibitionקורותיו של גטו טרזיינשטאט. המבנה בו שוכנת התערוכה תוכנן על ידי האדריכל אלבין גלזר, שורד הגטו. קירותיו מצופים לבנים אדומות מלבניות שמזכירות את חומות הגטו וצורתו מצולע בעל 12 צלעות. ריצפת הפסיפס בשטח של למעלה מ 80 מטר רבוע מתארת את מפת העיר טרזין שהפכה לגטו בימי מלחמת העולם השניה.

התערוכה מציגה נושאים שונים מחיי הגטו – ההנהגה היהודית, הטרנספורטים, חיי היום יום ועוד.

בין המוצגים בתערוכה אפשר לראות בובת תיאטרון ילדים שהוכנה בגטו, יומני ילדים, ציורים של אמנים, כרזות של מופעי תרבות וחפצים שימושיים מחיי היום יום.

התערוכה מתארת את עולמם של ילדי גטו טרזיינשטאט terezin-childrenונפתחת ב"חלון לגטו" המציג את את חיי היום יום באמצעות ציוריה של ילדה בת 12, הלגה וייס. הלגה מתארת את הטרנספורטים המגיעים, התורים לאוכל, חדר החולים ואפיזודות נוספות.

מול הכניסה מוצג דגם המגורים, שנבנה ע"י גיאורג לאושר ניצול הגטו שתרם רבות להקמת הארכיון בבית טרזין.

הצופה לומד על מחשבותיהם, פחדיהם ומצוקותיהם של הילדים באמצעות ציורים, קטעי מכתבים, יומנים וחיבורים. בקטעי וידאו המוקרנים על מסך טלויזיה מספרים שורדים על חויותיהם האישיות מאותה תקופה.

מפעל החינוך המדהים שהתקיים בגטו מוצג דרך ארבע דמויות של מחנכים. היות ולימוד ילדים נאסר על ידי הגרמנים, התבססה הפעילות החינוכית בגטו בעיקר על אמנות לסוגיה והושם דגש על חינוך לערכי מוסר, עזרה הדדית, יהדות וציונות. בתערוכה מוצגות יצירות ילדים וכן האופרה "ברונדיבר" בה השתתפו ילדים רבים.

תבליט עץ שעליו חרוט "לשוב לארץ אבותינו" הוא המוצג המסיים את התערוכה והוא מבטא את התקווה וההמשכיות שבהקמת מדינת ישראל.

התערוכה "לרקוד על לוע הר געש" באה לספר את סיפור כוחה של התרבות, שהתקיימה בגטו טרזיינשטאט כמעט מאז הקמתו ועד ימיו האחרונים. התערוכה מציגה היבטים אמנותיים ופסיכולוגיים שאפשרו לכלואים בו להמשיך בחייהם  על אף המציאות  הקשה של מוות, רעב ,חולי ואי ודאות. חיי הרוח שהתקיימו בגטו כללו אמנות, מוזיקה והרצאות. הגרמנים אפשרו את קיום הפעילות התרבותית בגטו בין השאר לצורכי תעמולה, וקטעים מתוך סרטי התעמולה שצולמו בגטו מוקרנים בתערוכה. עבור אסירי הגטו היו חיי התרבות כאוויר לנשימה.

התערוכה עוצבה בדמות עליית גג בגטו, כאותן עליות גג בהן התקיימו אירועי תרבות רבים. החלונות הפזורים סביב התערוכה מאפשרים הצצה, לכאורה, אל רחובות הגטו ומציאות החיים בו, בעוד החלל הפנימי הוא מעין בועה ובה מוצגת התרבות הרחבה והמרשימה שנוצרה בגטו – אמנות, חיי רוח, מוזיקה והומור. כל זאת בעוד הטרנספורטים מגיעים ויוצאים מהגטו אל הלא נודע. 

בחדר העיון והספרייה של בית טרזין מוצגת תערוכה צנועה music-roomהעוסקת במוזיקה בגטו. כמה מהמלחינים ומהמבצעים בגטו כגון ויקטור אולמן, האנס קראסה , קרל שוונק , רפאל שכטר וגדעון קליין מוצגים בתערוכה. כמו כן מוצגים פריטים מארכיון בית טרזין העוסקים במוזיקה של הגטו, כגון תווים וכרזות.

בחדר מוצב פסנתר שנתרם ע"י חנן בכריך ז"ל, שורד הגטו ומערכת מולטימדיה להצגה והשמעת החומר הדיגיטלי שנאסף בארכיון.

"ליגה טרזין" ספורט גזענות ורוח האדם- 

מנציחה את ליגת הכדורגל שהייתה בגטו טרזיינשטאט במשך 3 שנים, בה שיחקו מבוגרים ונוער. התערוכה מפגישה את המבקרים עם דמויותיהם ותפיסת עולמם של החשקנים ומארגני פעילות הספורט בגטו שדאגו לכך שבאמצעות הספורט הנוחלו ערכים חינוכיים ונשמרת השפיות והקשר לעולם שאבד

תערוכת מוזיקה בגטו-

יהדות מרכז אירופה שגורשה לגטו טרזיינשטאט בין השנים 1945-1941 , הביאה עימה את תרבותה. עד מהרה הבינו הגרמנים שאפשר לנצל את הכישורים האמנותיים של האסירים לצרכי תעמולה. לפיכך, הרשתה המפקדה הגרמנית לקיים חיי תרבות בגטו. באופן אבסורדי בתוך מציאות של צפיפות איומה, רעב, חולי ומוות התקיימו קונצרטים, אופרות ואפילו מופעי ג'אז.

"אמנות ורפואה בגטו טרזין (טרזיינשטאט)"- 

הציורים הכלולים בתערוכה מהווים רק חלק מהמספר הגדול של ציורים פרי מכחולם של רופאים ואחיות וגם ציירים אחרים שציירו פורטרטים של רופאים ותמונות שונות מהווי שירותי הבריאות בגטו. מטרת התערוכה היא להביע כבוד למאות הרופאים שניסו לעסוק ברפואה בנסיבות קשות כל כך. רובם נשלחו מגטו טרזיינשטאט למחנות ההשמדה, שם נרצחו.

תיקיית הקרטון החומה-

 מחווה לפליקס בלוך. שהיה מעצב גרפי במקצועו, תאר בצורה סימבולית ובטכניקת רישום מרשימה, עדות מצוירת המתארת מסכת חיים כאוטית שהתנהלה בין כותלי הגטו. את יצירותיו הנציח על גבי תיקיית קרטון, ציורו מציגים את העיר טרזין עצמה: הכנסייה וחומות העיר  וכן "סצנות" שונות מחיי היום יום בגטו: הגעה של טרנספורט אל הגטו, טלאי צהוב, חומות העיר, המגורים בגטו, דרגשים, עבודה, צפיפות, מחלות, חלוקת מזון, הזקנים בגטו ועוד.

אמנים מהארץ ומחו"ל הביעו בשפת האמנות, על גבי תיקיות קרטון חומות, מחווה אמנותית לאמן פליקס בלוך בטכניקות מגוונות וסגנונות שונים ומקוריים.

"זיכרונות בצבע מן האפלה" –

עדות מצוירת של אלפרד קנטור. התערוכה מבוססת על ספרו של אלפרד קנטור, עדות מצוירת פרי מאמציו של האמן לשמר את שקרה לו ולשותפיו לגורל בתקופת השואה.

היכולת לצייר היתה עבור קנטור כלי שרידה רב עוצמה שהציל את חיו. בשיאן של המצוקה והאימה הוא חש שאינו יכול עוד להבין את המציאות הסובבת אותו ולתפקד בתוכה. הציור השיב לו תחושה של שליטה בחייו. כאמן יוצר מיקם את עצמו בתפקיד של משקיף מן הצד, מתבונן ומתעד. הוא צייר כדי לחדור אל כל הפרטים ולשנן אותם. לא הייתה לו אפשרות לשמור את הציורים. העותק המקורי, החשוב באמת, נצרב בזכרונו תוך כדי היצירה. הוא צייר כדי להבטיח כי שום פרט לא ישכח ממנו לעולם. בציוריו נתן ביטוי למציאות הקשה והאבסורדית שסבבה אותו בגטו טרזין ובאושוויץ-בירקנאו.

זמן קצר לאחר השחרור, הוא שחזר מזכרונו את מה שצייר במהלך המלחמה, והעלה אותם מחדש על הנייר. כדי להשלים את הציור וכדי להעביר למתבונן בציורים את כל האמת, הוסיף כתוביות קצרות על גבי התמונות ולצידן.

"גבולות הקו" –

תערוכת רישומים של עליזה אהרמן ש"ק. מתמקדת בדמות האישה ובנוף חייה האינטימיים תוך שימת דגש על זרימת הקו הלוכדת פעולה קונקרטית או תנועה בשלמותה ויוצרת רגש עז. באמצעות מכחול, טוש או עיפרון נכתב טקסט חזותי שמבטא בשפה אישית את קורתיה הפרטיים של אותה הדמות. עליזה אהרמן ש"ק מתייחסת ברישומיה לאישה ברכות רבה. באמצעות קווים ברורים ואקספרטיביים מלטפת את הדמות המגולמת אפילו כשהיא מבטאה הלך רוח עגום.

הגורל לא ריחם על עליזה הרמן ש"ק והיא כאזרחית צ'כוסלובקיה ממוצא יהודי, נשלחה לגטו טרזיינשטאט בו חוותה אחרי כמעט שנתיים את השחרור. להבדיל מרבים אחרים היא בחרה שלא לתעד "את הזוועות", אך אפשר לראות בעבודתיה כלי עדות שונה במהותו.

 "לצייר מעל דפי הזמן" 1942-1945

התערוכה מציגה מיצירותיהם של גרטרודה [טרודה] ועמנואל [עמו] גרואג ובנם וילהלם [וילי]. שלושתם הגיעו לגטו טרזין ביולי 1942 ושוחררו במאי 1945. המשפחה הוגלתה לטרזין מהעיר אולומואוץ שבמורביה. עמם הגיעה מרים [מדלה] גרואג שטיין, אשתו של וילי, שנשאה לו זה מקרוב. בתערוכה חלק קטן   מהיצירות  שבאוסף גרואג ע"ש אידה והיינץ פליישמן, המקיף מאות פריטים: ציורים, כתבים וחפצים. האוסף נתרם על ידי המשפחה לארכיון בית טרזין.

בצד חובת העבודה שחלה על כל האסירים, בני משפחת גרואג, כמו אמנים אחרים מאסירי גטו טרזין לא פסקו מיצירתם. משך כל תקופת השהות בגטו – ברעב ובחולי, במצוקה וביאוש, הם הוסיפו לכתוב ולחרוז, לצייר, לאייר ולשיר.

הציורים בצבע והרישומים בשחור שופעים אופטימיות. כולם אסתטיים מאד, מעובדים לפרטים. מבחר הנושאים עשיר ומגוון: פורטרטים, אתרים בטרזין, אירועים, טבע: פרחים, נופים, עצים…, ורק מעט מוות.

תערוכת ציורי ילדים-  "ועל עולם אחר חלם הנער"

"ועל עולם אחר חלם הנער…" היא תערוכת ציורי ילדים ובני הנוער בגטו טרזיינשטאט.

שמה של התערוכה "ועל עולם אחר חלם הנוער…" לקוח מתוך שירו של הנוש הכבורג יליד 12 ביולי 1929. הנוש נשלח לגטו טרזיינשטאט בחודש אוקטובר 1942 ונרצח באושוויץ בחודש דצמבר 1943.

השיר, כמו יצירות, יומנים וכתבים רבים נוספים של ילדים ובני נוער בגטו טרזיינשטאט מאפשרים לקורא ולמתבונן בהם ללמוד, להכיר ולהרגיש חלקם מעולמם של הילדים ובני הנוער בגטו טרזיינשטאט. עולם המורכב מהקשיים איתם התמודדו הילדים ובינהם: הרעב, הבדידות, שבירת המבנה המשפחתי, מחלות, הטרנספורטיפ שיצאו למזרח ומאידך, עולם אותו יצרו הילדים בגטו: חלומותיהם, החברות, החינוך, חגיגת חגים וימי הולדת ועוד.

ספורט לפני השואה

התערוכה מציגה את התפתחות הספורט היהודי לפני מלחמת העולם השנייה, כחלק מהתרבות היום יומית של יהודי מרכז אירופה. היותו של הספורט חלק חשוב בהוויה התרבותית, הוביל לקיום הספורט גם בתוך הפעילות התרבותית שהייתה בגטו טרזיינשטאט.

ליגה טרזין- ספורט ונעורים בגטו

התערוכה מתארת את פעילות הספורט בכלל והכדורגל בפרט, שהתקיימה בגטו בין השנים    1944-1942. בתערוכה מוצגים סרטי וידאו ובהם קטעים ממשחק הכדורגל, שצולם בגטו כחלק מסרט התעמולה הנאצי, עדויות של  שורדי הגטו ששיחקו וצפו במשחקי הליגה, תמונות וחפצים הקשורים לחיי הספורט בגטו, יומנים, קטעי עיתונות וציורים של נוער ומבוגרים המתעדים את הפעילות הספורטיבית והשפעתה על הנוער בגטו. התערוכה מציגה את דמותם וסיפורם של מחנכים לספורט וביניהם סטלה הרמן ופרדי הירש.

לצפיה בסיור וירטואלי >